<h1>המנהיג הלכ' חנוכה</h1>
<h2>דף כט:</h2>
ר"ח שחל להיות בשבת בחנוכה מוציאי' ג' תורות אחד לעניינו שליום ואחד לר"ח הקודם לשלחנוכה משום דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, ואחד לשלחנוכה ומפטירי' בשלחנוכה לדסמיך ליה, וכן השיב רב יהודאי גאון, ואע"ג דר"ח תדיר ועיקר אין מפטירי' בשלר"ח, וראייה לדבר כדתנן ר"ח אדר שחל להיות בשבת מפטי' בשקלי', ואין מפטירי' בר"ח, ואע"ג דר"ח עיקר הילכך נמי לא שנא, כך כת' רב אלפס. ונראה לי שכל שבעה שהן חובת הקריאה יקראו בשלשתן שהן חובה ליום חמשה בעניין היום ואחד בר"ח ואחד בשלחנוכה הרי שבעה ולא יפסיק בקדיש עד אחרי פרש' חנוכה ויחזור המפטיר לשלחנוכה דכל זמן שהפרשיות חובת היום אין להפסיק בקדיש כהפסקת כל שבתות השנה שאנו מפסיקי' בין השבעה שקראו חובת היום למפטיר שאינו מחובת הקוראי'. אב"ן. וזה שנהגו בכמה מקומות שקורי' השבעה בחובת היום והשמיני בשלר"ח והתשיעי בשלחנוכה הם סומכי' על מה שאמ' חכמי' אין פוחתי' מהן אבל מוסיפין עליהן, ומ"מ חובת הקוראי' שהן שבעה היה להם לקרות בשלשת ספרי התורה הבאות חובה ליום כדפרישי', ועוד דלא יתכן שהמפטיר אם הוא קטן כדרך כל השבתות לקרות פרש' חנוכה הבאה חובה ליום דכל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבי' ידי חובתן, וכן כתב רבי' יעקב מ"כ דפרש' חובה אין לקרות בה קטן, על כן נכון להעשות כאשר אמרנו. אב"ן הירחי. נשלם תל"ח כבודך יי' בנל"ך ואע"י.
